פסק-דין בתיק ת"א 11283-01-10

מהות התובענה

1.         לפני תביעה שעניינה הפרת סימני מסחר רשומים על פי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972 (להלן " הפקודה"), גניבת עין על פי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1999 (להלן " חוק עוולות מסחריות"), ועשיית עושר ולא במשפט על פי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979.

רקע עובדתי בקליפת האגוז

2.         התובעת 1 הנה חברה אמריקאית, יצרנית ומשווקת של מוצרים מסוגים שונים שעליהם נמנים, בין היתר, "PANTENE" (פאנטן) בצורות שונות ו "SHOULDERS&HEAD " (הד אנד שולדרס), והינה בעלת סימני מסחר רשומים של מוצרים אלה בישראל, על פי נסחי רישום סימן מסחר שצורפו לכתב התביעה כנספח ב'. 

3.         התובעת 2 הינה חברה רשומה בישראל, ומשמשת כנציגתה הבלעדית בישראל של התובעת 1. התובעת 1 הינה הבעלים של 100% ממניות התובעת 2.

4.         ביום 2.12.07 בצעה משטרת ישראל, יחידת קניין רוחני, בליווי נציגי התובעות, פשיטה על מבנה המצוי במשק 15 במושב יגל. במסגרת הפשיטה נמצאו ונתפסו אלפי בקבוקים מלאים וריקים של "הד אנד שולדרס" ו"פאנטן", עשרות אלפי מדבקות "הד אנד שולדרס" ו"פאנטן", וכן מכונות מילוי בקבוקים ומכונות אריזה.

בעקבות התפיסה הנ"ל, נפתחה חקירה משטרתית במהלכה נגבו עדויות מהמעורבים בדבר ואולם תיק החקירה כנגד הנתבעים נסגר בשל העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין.

תמצית טענות התביעה

5.         לעניין זהות הנתבעים טוענות התובעות:

הנתבע 1 - אשר צ'ילבון (להלן: " צ'ילבון")- שימש בכל הזמנים הרלבנטיים כבעלים ו/או המנהל ו/או שותף של מפעל ליצור שמפו מזויף מסוג "פנטן" ו"הד אנד שולדרס" במשק 15 במושב יגל (להלן:" העסק")

הנתבע 2 - יוסי זוהר (להלן: יוסי") -שימש בכל הזמנים הרלבנטיים כשוכר העסק ושימש כבעלים ו/או המנהל ו/או שותף של העסק.

הנתבע 3 - ירון שמעון הלוי נומדר ז"ל (להלן: " נומדר") - הנו בעל המקרקעין ו/או בעל זכויות במקרקעין ו/או בעל החזקה במקרקעין והמשכיר בפועל של הנכס במושב יגל בו פעל העסק. כמו כן שימש הנתבע במועדים הרלבנטיים כבעל העסק ו/או מנהל בפועל של העסק ו/או שותף בעסק.

6.         הנתבעים עסקו בייצור, במכירה ושיווק של מוצרים מזויפים, הנחזים להיות מוצרי התובעת 1.  בפועלם זה, הפרו הנתבעים את סימני המסחר הרשומים של התובעת 1 וכן עוולו בגניבת עין  ועשיית עושר ולא במשפט, הן כלפי התובעת 1 והן כלפי התובעת 2 אשר משקיעה מילוני שקלים בשנה על מנת לקדם את מוצרי התובעת 1 בישראל ולשמר את זכויות הקניין הרוחני שלה.

7.         כתוצאה ממעשיהם המפרים של הנתבעים, עתרו התובעות לקבלת פיצוי בסך 150,000 ש"ח  

8.         לתמיכת בטענתן כי הסחורה שנתפסה הנה סחורה מזויפת הציגו, התובעות חוות דעת מטעמן, שנערכה ע"י הגב' ענת רוזה, המשמשת כמנהלת קניין רוחני  אצל התובעת 2.

בחוות הדעת מונה המומחית 9 סימנים מבדילים המסייעים להבחין בין המוצרים שנלקחו מהסחורה האמורה לבין מוצרי המקור המקבילים. הגב' רוזה נחקרה על חוות הדעת ביום 24.03.13.

9.         לעניין זה אקדים ואציין כי בסיכומיו כפר ב"כ הנתבע 1 בקבילותה של חוות הדעת וטען כי עורכת חוות הדעת הנה עובדת שכירה אצל התובעת 2 ומי שהייתה מעורבת באופן אקטיבי בפרשה נשוא ההליך.

10.        לאחר שבחנתי את חוות הדעת, הגעתי לכלל מסקנה כי חוות הדעת הנה מהימנה ומשכנעת. חוות הדעת מתייחסת בפירוט לסימנים מבחינים בין המוצרים שנתפסו לבין מוצרי המקור המקבילים וכן מתייחסת לעובדה מהותית לפיה:

"כל מוצרי פנטן והד אנד שולדרס המשווקים בישראל מיוצרים ונארזים במפעל P&G בבלואה, צרפת. מוצרי פנטן והד אנד שולדרס מגיעים לישראל כמוצר מוגמר ולא קיים כל ייצור או אריזה ע"י P&G עצמה או בעבורה במדינת ישראל . בקבוקים ריקים, פקקים נפרדים, מדבקות (תוויות/ברקוד) אשר זהים בצורתם למוצרי החברה ואשר נושאים את סימני המסחר של פנטן/ הד אנד שולדרס, לא ייתכנו כמוצרים אמיתיים" (ר': ע' 1-2 לחוות הדעת).